#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. א&nbsp;&nbsp;כיצד מערבים מיו&quot;ט לשבת ומדוע?	אמר רב יהודה: עירב בראשון בפת מערב בשני בפת, לשמואל דוקא באותו פת, אבל לא באחרת, משום הכנה. לאביי אפי' באחרת.אם ערב ברגליו בראשון יכול לערב בשני ברגליו, לרבה דוקא אם לא אומר כלום כדי שלא יהיה הכנה ולאביי אפי' אומר.</p>	עירובין לט.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. ב &quot;ר' יהודה אומר ר&quot;ה שהיה ירא שמא תתעבר וכו' ולא הודו לו חכמים&quot; מי לא הודה? ומי כן? ובמאי פליגי?	אע&quot;ג שפליגי חכמים ביו&quot;ט הסמוך לשבת כאן מודים שהרי אחד מהם חול ואפ' באו עדים מהמנחה זה יו&quot;ט רק כדי שלא יזלזלו.רבי יוסי חולק גם כאן וטעמו שאם באו עדים מהמנחה ולמעלה נוהגים שניהם קודש {והלכה כר' יוסי}</p>	עירובין לט.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: א לגבי שלושה דינים אמר ר' יהודה ששני ימים של ר&quot;ה הם שתי קדושות, מהם? ולמה נצרך לשלושתם?	עירוב: היתי אומר שרק שם התיר דלא עביד מידי.כלכלה: וגם כאן היתי אומר מפני שאין לגזור כלום. </p>ביצה: אפ' ששם יש לגזור משום פירות הנושרים. </p>	עירובין לט:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: ב מעשה בצבי שבא לבי ריש גלותא ר&quot;נ ור&quot;ח אכלו ורב ששת לא אכל. מה היה הסיפור, ובמה נחלקו (2)?	ניצוד ביו&quot;ט ראשון ונשחט בשני. ופליגי האם מודה ר' יוסי בשני יו&quot;ט של גלויות (ולבסוף הודה רב ששת).לרבא זה בא מחוץ לתחום. מי שאכל סבר הבא לישראל אחד מותר לישראל אחר, ורב ששת סבר שלבית ריש גלותא זה לכולא רבנן </p>	עירובין לט:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: ג ר' יוסי שסובר ששני ימים טובים של ר&quot;ה קדושה אחת, מה יסבור לסוגיתנו בשני י&quot;ט של גלויות?	מודה שהם שתי קדושות.	עירובין לט:		ג'
